המילה בית מייצרת תגובה רגשית חזקה. מערכת היחסים שלנו עם המילה בית ומה שעומד מאחוריה מאד רגשית.
הדבר השני שקורה אחרי יצירת ה"אני" זה הצורך בתחושת שייכות, הבית הוא זה שנותן את תחושת השייכות. כל פעם שאדם עומד לעשות שינוי או מתפתח למקום הבא שלו, זה קורה ביחס לבית.

"משחר ההיסטוריה ומתחילת בניית קהילת בני אדם, נוצר צורך בהבדלה, צורך קיומי, צורך הישרדותי למשהו שייתן יכולת להגיד "אני", יאפשר לזהות את עצמי בתוך קבוצת אנשים.

הצורך הזה הוא צורך שמגיע מרגע הלידה. הקונוטציה היומיומית לאגו היא שלילית, אבל היכולת לזהות את עצמי או היכולת לגרום לקבל התייחסות לעצמי, היא יכולת שלפעמים יכולה להכריע אם אחיה או לא, בהוויה הכי עמוקה.

בעצם בחירת הנשמה שלנו להיוולד כאדם יש בחירה במסע שמתחיל בכאב ומסתיים בכאב.
אנחנו בעידן של רכות וקלות אך הם לא מונעים כאב אלא עוזרים לריפוי עצמו ולקיצור משך הריפוי.
והכאב עצמו עוצמתו תלויה במערכת היחסים שלנו עם כאב במודע ולא במודע (זה למאמר אחר).

הרבה מבנים רוחניים הבנויים על יחד, לא רק על יחד נשי.
המבנה האנושי יותר מבנים אחרים זקוק לתמיכה, ה- DNA הרגשי.
לכן אין פלא כשעומד להיווצר משהו חדש נדרשת קבוצה של נשים / אנשים להיות חלק מהתהליך הזה.