להסכים לראות

Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn

חוש הראיה הוא החוש שהכי נסמכים עליו, לראיה, עדות ראיה תופסת ועדות שמיעה לא.

צמיחה רוחנית מבקשת תמיד לבדוק קביעוֹת מסוג כזה, לא ממקום שופט אלא ממקום של הזדמנות ללמוד.

הראיה מושפעת מגורמים רבים, מצב רוח, אמונות ותפיסת עולם, לכן יהיו פעמים שנראה מה שאנחנו רוצים או רגילים לראות.

רוצים / רגילים?
יש שרוצים לראות "ורוד" ויש שמחפשים לראות את השלילי והמפחיד.
ראיה כזו מחזקת את תפיסת עולמם.
רוב האנשים יעדיפו להתעלם מראיות שהפוכות לתפיסתם אלא אם כן יאמתו אותם, כי תחושת "אני צודק" מחזקת את היכולת ההישרדותית שלהם.

 

המסר היום פונה אליכם ומבקש להרחיב את נקודת המבט, להכניס בחירה בראיה, בהתבוננות החוצה ופנימה כאחד, ולשאול:

מה אני רואה?

מה עוד אפשר לראות פה?

מה אני לא רואה ואולי נמצא פה?

מה קשה לי לראות? (ומה הסיבה)

מה אני שמחה לראות? (ומה הסיבה)

מה מתחזק אצלי או נחלש בי בעקבות מה שאני רואה?

 

כאשר מתקיימת הסכמה לראות (פנימה / החוצה) מעבר למערך הפנימי ודפוסי ההישרדות שמגוננים או מטים את הראיה – נפתחת דלת חדשה לצמיחה.

ההשפעה של מערך הביקורת והשיפוטיות על הראיה מצטמצמת.

ההסכמה לראות מעבר, מכניסה חמלה ורכות, ומאפשרת לראות את השלם.

[החמלה והרכות היא כלפי המערך השיפוטי, שמטרתו הראשונית להגן עלינו, אבל לצערנו ראייתו מוגבלת].

 

מסר לשישי

4.6.21

 

בתמונה, מנדלה שצבעתי הבוקר, מתוך חוברת "נקודת מבט" של חוה לוי
לרכישת קלפי תודעת רכות

עוד מאמרים
להסכים לראות
בחזרה למעלה