בלוג

כבר מזמן אין לי ילדות קטנות כך שאנני הולכת לפעילויות קיץ של ילדים.
בנזוגי היקר אומר עלי תמיד שאני ילדה כי בכל הזדמנות
אני אתפס על גדר ואלך בשיווי משקל
אעלה על נדנדה
לכל אתגר אפשרי, שלא ישבור את גופי, אני נמשכת אליו כמו מגנט.

היום אני אמא 30 שנה
קשה לתאר את המהפך שקורה בחיים מכל בחינה שהיא
על כל האושר ועל כל האתגרים
מה שהכי אני לומדת בשלוש השנים האחרונות, מול שתי בנותי –
זה להיות בהסכמה לצמוח עם כל מה שקורה איתן

בעבר הרחוק, שינוי קרה כשהוא "מוכתב" "מלמעלה", בדרך כלל, במצבי אין בררה.
במצב כשמישהו בעל כוח חזק או גדול מהפרט, זיהה בו משהו ששרת אותו ודחף אותו לשינוי
או לפעמים קרה אסון שדחף לשינוי
נדיר יותר היה המצב שהפרט מצא בתוכו את היכולת לשנות ואכן יצר או גרם לשינוי.
כשזה קרה, הוא הפך לסמל וגורם להערצה.

מערכת היחסים עם כעס היא לא פופולרית, לא בחוץ ולא בפנים.
כלפי חוץ אנחנו ממש נשתדל לא להציג את הפנים הכועסות שלנו.

יש שמסרבים להרגיש כעס.
יש את המתכחשים לכך שהם כועסים,
הרבה פוחדים מכעס של אחרים.

גלגולי נשמות – תדר בריאת הנשמה, אתו אני עובדת לא תמיד מביא מידע על גלגולים.
יגיע רק המידע שרלוונטי, לצמיחה ומימוש הפוטנציאל של זו שפונה אלי.
מתי כן נקבל מידע על גלגולים במפגש תקשור אישי?
אז לפני הכל, חשוב שנדע איך להתייחס לסיפורי הגלגולים.

עד כמה את מסתירה את הכאב שלך?

זו שאלה, לבדיקה פנימית אישית בינך לבין עצמך.

האם הוא מוסתר כי חינכו אותך להיות חזקה? מושלמת?

האם הכאב מוסתר כי קל לך יותר ככה?

האם הוא מוסתר כי קשה לך לספר או אין לך למי לספר?

לכל אחת יש סיפור… לא קורות חייה, אלא סיפור שהיא מספרת לעצמה,
לפני או אחרי משהו, שיקרה או קרה.
לכל אחת יש סיפור…סיפור שלפעמים מעצים ולפעמים מצמצם.

הרגע הזה בו היא נכנסת לחדר
והחדר שלי הופך לשלה.
בודקת על איזה כיסא היא יושבת
מעיפה מבט על התמונות התלויות,
ומחשבות שרצות

שתיקה היא בחירה רבת רבדים.
החל מלבחור לא לדבר,
נשתוק כשלא יהיה האדם שיבין אותנו.
נשתוק כשהדברים לא שלנו ויש לנו דעה אך הצד השני לא בשל להבין.
נשתוק כשהעיתוי לא מתאים.

יש אנשים שחושבים שתקשור וריפוי אנרגטי זה קסם
ככל שאני עוסקת בזה, אני חווה שריפוי אנרגטי זה מפגש עם אמת,
כשאדם מסכים ממקום עמוק להכיל את האמת שמגיעה עד אליו הוא חווה ריפוי.
בקצב שלו.

הרבה אנשים פוחדים מהפחד,

פחד הוא תגובה הישרדותית הבאה להגן עלינו.
למה לדבר על הפחד, דווקא בעיתוי של ראש השנה?

למה לסכם?
כדי לקבל זוית ראיה אובייקטיבית על הדרך שעשינו השנה ולאפשר למידה.
מה זה מאפשר?
למידה על היכולת שלנו, למידה על עיקר וטפל בפעילויות שעשינו,
ולראות את המשמעות של הדרך.
איך?

יש התעסקות סביב האהבה
את מי את אוהבת? זו השאלה?
מה את אוהבת – זו השאלה שלי היום!
זו שאלה ששמה על המפה את מי שאני
בצורה ברורה.
בואי ננסה יחד…
אז מה אני אוהבת?

לכל אחת חייבת להיות פינה משלה,
פינה שתכיל אותה
בה תוכל
להרהר
לתכנן
לדאוג

בחיים יש לנו הרבה רעשי רקע, רעש לבן.
התרגלנו.

ממטוס שחולף, סירנה ועד פטפטת פנימית, כעסים ותסכולים,
הם אורחים קבועים בפנים,
לא משלמים שכ"ד והתרגלנו אליהם כמו ליבלת.

הסתיימו החגים
הקיץ כבר מגיע.
האם זה רק נתון ביומן,
גורם מדרבן?
אולי זה מרגיע,
יתכן שזה מלחיץ.

הכדור עליו אנו חיים מלא בכאב,
כאב שאנחנו גורמים לעצמינו ע"י-
חוסר הערכה, צמצום, ספק וביקורת.

כאב שנגרם במערכות יחסים ע"י
חוסר כבוד, שקרים ובגידות, אלימות מילולית ופיסית.

רגע לפני הסדר
זמן של שחרור מישן,
וחיבור לחדש.
מהו החדש שלך? זה את תבחרי
כי חדש מגיע מבחירה.

רכות פתחה את הדלת לצמיחה חדשה.
איפשרה להניח, לקשה, למאבק ולמאמץ.
רכות פתחה את הדלת לתדר חדש,
אפשרות לחיים בלי ספק וביקורת והשרדות קשה.

לאחר שספגנו רכות בגוף ובנפש עוד ועוד,

הזרעים נזרעו, הדשן הונח,
הגשם השקה
העבודה נעשתה
בפנים, בלב האדמה.
באביב מתחילה התנועה

שמחה- רגש, הוויה?
הוויה- להיות בתוך החוויה
פתוחה, רפויה
לתת לכל ההוויה להתרחב,
להיות בקבלה

כשעצוב זה הזמן לגעת במשמעות
לבדוק למה את הכי מתחברת, מה את הכי צריכה
מה גורם לך לשמוח – אולי המגע עם האדמה עצמה?
אולי לאפשר לעצמך משהו שאת לא מעיזה…
כשעצוב, זה הזמן להתחבר לילדה הקטנה

כן זה קורה, מורגש כמעט בכל תחום של החיים.
זה יכול לקרות בזוגיות, עם חברה, במשפחה, בעבודה, גם עם לקוח או לקוחה.
אפילו ביחס הילדים שלנו כלפינו.
זו לא תחושה אובייקטיבית- זה כואב, זה מרגיש לבד, זה מייאש

הדרכה? כן לכל אדם יש הדרכה פנימית,

תפקידה לכוון, להעצים את דרכו בעולם.

יש שיקשיבו, יש שיתעלמו ויש שעושים זאת אינטואיטיבית.
ההדרכה לפעמים מפתיעה.
לפעמים יועצמו מקומות בחיים שברגע ראשון נחווים כפחות חשובים.

איתני הטבע מעצם היותם איתנים, יוצרים אצלנו
מערכת דעות מפוארת לגבי יכולותינו ליהנות.
גשם בהרבה מקרים משאיר אותנו בבית,
למרות שנקרא לו גשם ברכה,
את הברכה שבו נשאיר לצומח.

לא אחת אני מספרת וכותבת על כך שהטבע מהווה השראה עבורי.

שכחתי שהוא מקום של מנוחה ויותר מחודש לא יצאנו לטבע.

עסוקה כל כך במהלך השבוע, נשארים זנבות לשבת,
השקט של השבת בבית נעים וגורם להתכנסות ולסוג של עצלות.

האם אנחנו מקשיבים לגוף, בדרך כלל לא-
אנחנו מקשיבים לכללים, לתפיסות ולדעות
או לדחפים שלנו.
המנגנונים שלנו אינם מכויילים ומסונכרנים עם הגוף.

רגע הבריאה, היצירה קורה בחושך,

החושך נותן חסות לבריאה,

בריאה בגוף, באדמה…

ומרגע הקליטה מתחילה ההתפתחות ואתה השאיפה והכמיהה אל האור.

לכל אורגניזם יש את זמן ההבשלה שלו בחושך

לבבות רבים הצטמצמו עקב ההסלמה סביב
או הסלמה פנימית.
פחד, מצמצם ומכווץ את הלב.

אור נושא אתו כלי ריפוי רבים.
האור מציג את המציאות כפי שהיא

הימים הם ימים של מצוקה
מצוקה ברחב ובמרחב האנושי
ימים של התנגדות לשינוי
לשינוי בטכנולוגית השינוי.
הישן – שינוי מתוך סבל

ימים עסוקים, נוסעת הרבה בדרכים
פקקים יכולים להעלות כעסים
או אפשרות לזמן עם עצמי…

מילים ועולם הרכות

מילים הן עולם ומלוא.
כל מילה בנפרד
הסדר שלהן
הקצב והטון בה המילה נאמרת.

כל התחלה חדשה מושפעת מהתחלות קודמות שהיו לנו,
או מסיפורים משפחתיים לגבי התחלות או שינויים.
אני נזכרת במעבר שלי מעולם המחשבים לעולם הטיפול.
רגע בו לא היתה הרבה תמיכה מבחוץ,

האם יש לך מקום משלך?
פינה בה את יכולה להיות את
את במלוא עוצמך,
את שמחפשת מקום להניח עליו את הראש
ולנוח

להרגיש לבד, להיות עם תחושה שאין לי את מי לשתף,
בקושי שלי, בכאב או בחוויות שלי,
מצב שלפעמים נובע עקב ביקורת פנימית גבוהה.

להאט את הקצב מאפשר,
להבחין ביותר פרטים,
לבחור ממקום שקט יותר,
להתייחס ליותר נושאים,
ולנשום.
קיימת בנו דחיפה פנימית לעוד

איך את מגיבה למחמאה?
כמה פעמים ביום את מקבלת תגובה לעבודה שעשית, להישג שהשגת, לבגד חדש, תסרוקת… ומגיבה…
איך את מגיבה?
לכל אחת יש את התחומים בהם קל לה יותר לקבל מחמאות (שם הביקורת נחה …)
והתחומים בהם אין מצב שתוכל להכיל את המחמאה.

דרכים לצמיחה ברכות:

צמיחה ברכות היא התשובה לביקורת הפנימית:
1. פרופוציה – לכל מצב יש זוית ראיה חיובית
2. שפה – טעות היא התנסות, שעור ולא כשלון
3. תפיסה – אין צורך להיות מושלמת, נולדת שלמה

עולם הביקורת הפנימית מתפקד או יותר נכון מעכב תחומים רבים בחיינו
ולכן רצוי לזהות ולהרפות.

1. אלמנט ההשוואה – תמיד יהיה מישהו שיותר מרוצה ממך במצב נתון
2. צורך אינסופי בהצלחה – עשית משהו מוצלח, המחשבה הראשונה תהיה, איך לשפר אותו
3. לא מרוצה – קיטורים זה משהו שמציין נוכחות ביקורתית

כשהראש מלא פחדים, אין מקום לחלומות.

קחו כל יום זמן קצר

כדי לתת מקום לעוד צעד קטן

למימוש חלום.