להסכים להיות ילדה

Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn

כבר מזמן אין לי ילדות קטנות כך שאנני הולכת לפעילויות קיץ של ילדים.
בנזוגי היקר אומר עלי תמיד שאני ילדה כי בכל הזדמנות
אני אתפס על גדר ואלך בשיווי משקל
אעלה על נדנדה [ בת 61… :) ]
לכל אתגר אפשרי, שלא ישבור את גופי, אני נמשכת אליו כמו מגנט.

אבל במרוץ החיים מזמן לא פגשתי את הילדה הפנימית שבי, השובבה והסקרנית.
כמנהלת וכמטפלת בשוטף זה פחות מקבל מקום.

אז מה קרה? אתמול הייתי במסיבת קיץ של אמהות וילדים
הגעתי כמנהלת אבל מהרגע שנכנסתי, הילדה שבי פשוט קפצה החוצה.
קודם כל התישבתי לעשות צמה בשיער
והרגשתי איך משהו בי מתחיל להיות קליל.
לאחר מכן בחרתי לשבת בסדנת אינסטרגם לילדים
ולמדתי דברים שבשוטף לא הייתי נותנת להם זמן.
יכולתי לראות איך הילדים סביבי כל כך יודעים
והמקום היודע שלהם הוא קליל וזורם,
זה ממש פתח לי את הלב פשוט להתנסות איתם.

בשלב הזה השמחה הגיעה מהלב וחיוך היה מרוח על הפנים כל הזמן.
כשהצטרפתי לסדנת מנדלות
והתחלתי לצבוע
החיבור פנימה לילדה הפנימית השמחה, נטולת הדאגות, שנמצאת רק ברגע הזה,
פשוט הושלם.
inerchild2

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כל החוויה הזו גרמה לי להבין  שהחיבור לשמחה פשוט,
לא נדרש משהו מתוחכם,
רק הקשבה פנימה
להסכים להיות מופתעת
ולהסכים לזרום.

מזמינה אותך לבדוק איפה את יכולה לאפשר לשמחה ולקלות להכנס לחייך.

עוד בבלוג
inerchild1
בחזרה למעלה