סיפורי מקרה

Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn


למה קשה לי כל כך?

*

דיאלוג עם עובר (אביב 2016) – לחצי להמשך קריאה

*

דיאלוג עם עובר קיץ 2015

זיוי [שם בדוי] הגיעה אלי בהריון, שבוע 35 "הלידה מפחידה אותי, פוחדת משיבוש"

"כבד לי, חם לי, רוצה לידה מהירה, טבעית, ללא אפידורל אבל לחוצה מאד".

רוצה לבדוק איתו, איך הוא? האם הוא מוכן ללידה? רוצה לספר לו על האחיות שמחכות בבית.

עם הכניסה לתהליך דמיון ברוב הגוף התפשטה תחושה של אור, נחת, שקט

אך בחזה כאוס!!!

כמו סלעים, תהום וצוקים חדים.

הזמנתי את זיוי רק להתקרב כמה שבטוח לה לכל זה ולשים לב מה הכאוס הזה זקוק ממנה.

והמקום החל להתרכך. [זה היופי כשעובדים עם דמיון מודרך] זיוי שמה לב שיש שם הרבה לחץ ואהבה ענקית.

הסלעים החלו להתעגל ובקשתם היתה לקבל תמיכה לקבל חיבוק… וכך היה…

ובעצם המקום הפך למסגרת שמעניקה בטחון, מסגרת שמאפשרת צמיחה אינסופית.

ואז זיוי שמה לב שבתוך המעטפת המעצימה הזו נמצא התינוק. היא רואה את עיניו.

כעת בגוף יש תחושה של איחוד, פשוט להיות, רוגע, הרפיה…

המסר ממנו, עם חיוך שובב – תפסיקי לדאוג, אל תדאגי אמא יהיה שמח!

זיוי מקבלת את המסר תחושת הרגיעה מתעצמת ותחושת שמחה מתפשטת!

והיא מסכמת הפחד הפך לציפייה לבואו.

*

מפגש תיקשור: מקור הכעס היה – שרפת הבית בימי הביניים ( לחצי להמשך קריאה)

*

מפגש תיקשור: מקור לחוסר היכולת להיות בחיבור מלא לעצמה היה בינקות ( לחצי להמשך קריאה)

*

דיאלוג עם עובר ( לחצי להמשך קריאה)
pregnancy
בחזרה למעלה